סינוגה: כך בודקים לכם לחץ דם ודופק
11.2.2007 גיא גרימלנד
The Marker
בדצמבר 2005 עלה דר' יוסף סגמן (49) על המטוס לארה"ב, נרגש לקראת פגישה גורלית שתקבע את עתיד חברת הסטארט-אפ שלו - סינוגה (Cnoga). המטרה: לבצע ניסוי שיבחן את הטכנולוגיה שפיתח בשנים האחרונות. מדידה פיזיולוגית באמצעות צילום וידיאו של שינויים בצבע רקמת העור. נשמע כמו מדע בדיוני? איך אפשר בכלל לאבחן מחלות באמצעות צילום וידיאו?
גם בטקסס אינסטרומנטס (TI), ענקית השבבים האמריקאית שאליה נסע סגמן, לא
ממש האמינו שמדובר בטכנולוגיה הניתנת ליישום. אבל בכל זאת, הנימוס האמריקאי
מחייב. "תבוא",
אמרו לו. "בדיעבד", מספר סגמן, "אני יודע שהם לא האמינו לאף מלה שלי".
עם זאת, ממשיך סגמן ומספר, "מרגע
שהם ראו שניתן למדוד דופק לב ולחץ דם בכמה נבדקים, הם הזמינו אותנו לפגישה
נוספת".
שם, בכנס מפתחים שמתקיים פעם בשנה, החליטה טקסס אינסטרומנטס לבצע בדיקה
קצת יותר מעמיקה לטכנולוגיה של סינוגה. הפעם נשכרה סוויטה בבית מלון.
למקום הוזמנו 30 איש מגזעים שונים. המצלמה שעליה סגמן עבד בשנים האחרונות
הועמדה במבחן נוסף. התוצאות היו מעודדות. בתחילה נבדקה רמת הסוכר בדם.
המצלמה ידעה לאבחן במתאם די גבוה למדדים פיזיולוגיים מקוריים שנלקחו קודם
לכן ומבלי
שנחשפו כמובן לסגמן. לאחר מכן נבדקו מדדים פיזיולוגיים נוספים, וגם הם
נתנו תוצאות במתאם גבוה. בטקסס אינסטרומנטס היו מרוצים. כיוםחתמה החברה
על הסכם
שיתוף פעולה עם סינוגה, במסגרת פרויקט משותף שמופעל מטעם קרן בירד, בהשקעה
של 3 מיליון דולר.
במסגרת הפרויקט משלבים את קוד התוכנה ומנוע האלגוריתמים של סינוגה במעבד
משובץ של טקסס אינסטרומנטס המשולב בטלפונים סלולריים הכוללים מצלמות.
החזון הוא
ליצור מכשירי טלפון שהופכים גם למצלמות לאבחון רפואי, בדיקת חמצן, דופק
לב, לחץ דם, רמת חומציות ומדדים נוספים. כך יוכל מכשיר הסלולר להפוך לרופא
הפרטי
של כל משתמש. במקום לצאת מהבית ולחכות בתור לרופא המשפחה, יוכל כל אחד
לקבל מדדים פיזיולוגיים ראשוניים על מצב בריאותו. אם אכלתם יותר מדי ג'אנק
פוד
בזמן האחרון, צילום במכשיר הסלולר המצויד בתוכנה של סינוגה ובשבב של טקסס
אינסטרומנטס יאפשר לקבל בתוך שניות את רמת החומציות בגוף, ובהתאם להתריע
להתחיל לאכול מזון בריא.
הסטארט אפ סינוגה אינו הראשון של סגמן. הוותיקים בתעשיית היזמות זוכרים
אותו עוד מתקופתו באופלס, אותה ייסד ומכר לאינטל תמורת 100 מיליון דולר.
למרות
שעבר חתול שחור בינו לבין הקרנות המשקיעות בחברה והמנכ"ל,
הוא החליט שלא לשקוע בעבר ולצלול לתוך מיזם חדש, סינוגה.
אם לפני כ-40 שנה בערך, כשהיה בכיתה ו', הייתם מספרים לסגמן שיהפוך
לפרופסור בטכניון, הוא בוודאי היה צוחק בקול גדול. אז זה נראה כמו
חלום רחוק. בכיתה
ו' נזרק סגמן מבית הספר. בכיתה ט', לאחר שהצית אש באחד הצריפים שבו
התגורר בפנימייה, שוב הועף מהלימודים. בית הספר היחידי שהיה מוכן
לקבלו היה מקיף
רמלה במגמת מכונאות רכב. שם למד עד שמינית, ועזב. בצבא שירת ביחידת
החילוץ וההצלה 669. בגיל 23 וחצי החליט שהוא מעוניין ללמוד ברצינות.
ללא בגרות,
ניגש לתוכנית מכינה באוניברסיטת חיפה. שם ביקשו ממנו שיתחיל ללמוד
בתחילה ברמת
3 יחידות.
"
התעקשתי על 5 יחידות", הוא מספר. לאחר
ויכוחים לא מועטים, הוחלט לאפשר לו. בבחינות הראשונות הוא נכשל באופן חרוץ.
למוריו השיב: "אני משלים כאן חומר שהוא לא רק של רמת תיכון, אלא גם של בית ספר יסודי. עזבו אותי
בשקט ותנו לי להשלים לבד את החומר".
אמר ועשה. בשני סמסטרים לאחר מכן השיג ציון 100 במתמטיקה ולאחר מכן
הלך ללמוד מתמטיקה ומדעי המחשב לתואר ראשון, ובסופו של דבר התקבל
גם להארווארד. "כשחזרתי
מהרווארד, החלטתי שמספיק עם האקדמיה. אתה כל הזמן צריך לדאוג למלגה ולקיום.
החלטתי להקים סטארט-אפ, וכך הקמתי את אופלס".
החברה החלה לגייס כספים, ובמקביל צמחו ההכנסות. ב-2002 שיכנע את
חברת האחזקות של ממשלת סין להקים מפעיל לסין בשימוש רכיבי אופלס.
סגמן
ישב שנתיים בסין,
ולאופלס הובא מנכ"ל
חדש. בין סגמן למשקיעים נתגלעה מחלוקת. לאחר שנתיים חזר לישראל, והקים
את סינוגה.
"
בדקתי אלפי תמונות של אנשים בצבעי עור שונים",
הוא מספר. "שחורים, לבנים והיספנים, ובדקתי האם יש חוק סטטיסטי שחוזר על עצמו. האם הצבעים פועלים
לפי חוקיות מסוימת. והתברר שיש חוקיות כזו. כשבודקים, מגלים חוקיות סטטיסטית
של התפלגות צבע העור. ואז שאלתי את עצמי, האם צבע מסוים בעור מצביע על מחלה
מסוימת. למשל, האם צבע כלשהו יכול להשפיע על בעיה בכבד. הבנתי שיחסים מסוימים
בין צבעים יכולים להצביע על נורמליות וחולי בצבע רקמת העור", מסביר סגמן.
"
בהמשך ביצעתי מחקר שניסה לבדוק שינויים זעירים בצבע רקמת עור תוך חלקיקי שניות.
מצאתי שקבוצות נוירונים בתאי עור יורים באופן מסונכרן. לכל תגובת נוירון נתתי
ערך לפי צבע. בדקתי את העדות של ביל קלינטון, שסיפר שלא שכב עם מוניקה לוינסקי,
ושם ראיתי שמצלמת הוידיאו מסוגלת לאבחן שהוא במתח ולהציג צבע אדום כשהיה מתוח".
סגמן חשב למקד את הפיתוח שלו בעולם האבטחה. לפתח מערכת שתוכל
לזהות על ידי צילום האם אנשים מצויים במתח בשדות תעופה, למשל.
אבל בסופו
של דבר
החליט
שהשוק המתאים לו הוא שוק המכשור הרפואי. "רציתי
להכניס את הטכנולוגיה לכמה שיותר מכשירים בעולם. הבנתי שצריך להתחבר עם יצרן
שבבים שנמצא במכשירים שונים. יצרן ששבביו נמצאים בכל טלפון סלולרי, מצלמת
וידיאו או מכשיר GPS".
בימים אלה עומד להתקיים ניסוי ראשון בטכנולוגיה של סינוגה בביה"ח
בני ציון בחיפה, כשעל הצד הרפואי אחראי פרופ' אלי צוקרמן.
סגמן נמצא גם בקשר עם חברות קוסמטיקה גדולות בארה"ב.
זאת על מנת שיפתחו על בסיס הטכנולוגיה שלו מעין "מראות קסם", שיוכלו לומר לנשים באיזה מכשיר קוסמטי להשתמש, בהתאם למצב עורן. "אנחנו רוצים להיות חברה של מיליארד דולר, ולא חייבים מאות עובדים לשם כך", הוא מסביר.
